חוק הירושה מול הוראות רשות מקרקעי ישראל – (הורשת נחלה חקלאית)
הקדמה
הדרך הנכונה והמומלצת ביותר כיום לאדם לחלק את רכושו לאחר לכתו מן העולם הינה באמצעות צוואה שהותיר אחריו המסבירה באופן מדויק כיצד יחולק רכושו, כך גם כאשר אדם לא מותיר צוואה, פונים אל חוק הירושה.
לא כך הוא המצב בירושת משק חקלאי, הוראות מנהל מקרקעי ישראל קובעות כי המשק יוענק ליורש אחד מאחר וקיים איסור על חלוקת משק חקלאי, סוגיה נוספת הינה: מהן הוראות החוזה מכוחן מחזיק בעל המשק בזכויות, עפ"י החוק הוראות החוזה זה גוברות על דיני הירושה.
סעיף 114 לחוק הירושה למול הוראות הרשות
"משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מהעיזבון".
הוראות רמ"י קובעות כי הנחלה לא תפוצל ליורשים אלא תוענק ליורש אחד המסוגל לקיים את המשק החקלאי, בפועל, לא נבדקת יכולתו של היורש לקיים את המשק החקלאי, הנחלה נמסרת כמעט אוטומטית לבן הזוג שנותר בחיים או ליורש המוסכם.
הטעם למדיניות אי-פיצול הנחלה נעוץ ברצון לשמר את היחידה החקלאית כיחידה אחת מתוך תפיסה כי המשק החקלאי מסוגל לפרנס משפחה אחת ופיצול המשק עשוי לפגום בתועלת הכלכלית העשויה לצמוח מהמשק.
מדיניות זו יוצרת מצב הקורע לגזרים יותר ויותר משפחות במגזר החקלאי, כך גם נוגדת את רצונם הטבעי של הורים, להוריש את רכושם לילדיהם, לאחר שיאריכו ימים, מבלי ליצור חיכוכים וקרעים במשפחתם.
משק עזר
במשק עזר, הותרה הורשה למס' יורשים, למעשה, ירושת "משק עזר" דינה כירושת בית מגורים, במידה ומספר היורשים גדול ממספר משקי העזר יש למכור את משק העזר ולחלק את התקבולים בין היורשים.
